סוכות
וזה עניין הלבוד, שנפוץ כלכך בדורינו בבניית הסוכה, שהוא עניין חיבור הבודדים לאחד יחיד ומיוחד ...
כי באמת כל אחד ואחד מישראל כלול באינסוף ברוך הוא, והוא כלול בשני והשני כלול בו
אך מעוצם הסתר הפנים והפירוד, וביחוד בדורות האחרונים ובדורינו בפרט, נדמה לאדם שאין אחדות חס ושלום, והוא אחד והשני אחר וכאילו הם נפרדים ח״ו, בבחינת ״דימינו אלוקים חסדך בקרב היכלך״
שבדורות האחרונים, לפני ביאת משיח, בקרב היכלך, מתגבר הדמיון מאוד עד שנדמה שהחסד והגבורה הם כוחות נפרדים לגמרי ח״ו ואינם באחדות האחד הטוב והמטיב
ובאמת אין כך, ועם ישראל קורא כל יום בקריאת שמע ומבקש, ה׳ (חסד) אלוקינו (גבורה) ה׳ (חסד) אחד
ודווקא מעוצם הפירוד וריחוק תבוא האחדות במהרה בימינו
כי זה סוד הלבוד, ששני חלקים שונים ומפורדים, אם יש ביניהם עד שלושה טפחים, באמת חלק אחד ...
הם, הלכה למשה מסיני
ושלושה טפחים הם בבחינת בסיס המנורה, שהיה גובהו שלושה טפחים (ברייתא דמלאכת המשכן, י׳), והיה מורכב משנים עשר מלבנים כנגד שנים עשר השבטים והמזלות, כנגד עם ישראל
וזה עניין הדופן ...
שרבי יוסי אומר - כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה טפחים
,היינו שיכול לעשות הדופן כך שתחילתה מלמעלה ויורדת למטה
אבל הלכה לא כרבי יוסי, וחייבת הדופן להיות תחילתה מהארץ דווקא והולכת ועולה
בבחינת אמת מארץ תצמח
וצריך שתהיה הדופן קרובה לפחות שלושה טפחים לארץ
כי התורה הקדושה עוברת מאבות לבנים, בבחינת משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וכו׳
ושלושה טפחים הם בבחינת בסיס המנורה כנ״ל, שהוא שנים עשר השבטים ועם ישראל
ורמז לדבר שלושה טפחים בגימט׳ שווה ארץ, היינו שגם שלושה טפחים מעל הארץ עדיין נקרא ארץ ממש
ולכן אם רוצים לזכות לבחינת לבוד, בחינת חיבור היחידים ואחדות ...
צריך שיהיה האדם מחובר למקורו ולשורשו, שזה בחינת ארץ, כמו שרואים בחוש יניקת העצים משורשיהם באדמה, ולכל הפחות שלא יהיה רחוק מן הארץ יותר משלושה טפחים שהם בבחינת החיבור לשנים עשר השבטים ולמסורת עם ישראל, ולכל הפחות ירגיש את החיבור לעמו, לתורה הקדושה ולה׳ יתברך
וזה הוא הניתוק האמיתי שאנו רואים לצערנו בדורות האחרונים ...
שהאדם רחוק ומנותק מעמו ומתורתו הקדושה
ועל אחת כמה וכמה בדורנו אנו, שעל פי רוב האדם מנותק אפילו מאבותיו וכל שכן אבות אבותיו
והסבים והסבתות נדמים חס ושלום לבורים ותועים רחמנא לצלן
אבל האמת לאמיתה אלו ימי משיח
ותודה לאל חז״ל הקדושים כבר פתחו לנו פתח והזהירו אותנו לקראת ימים אלו המלאים בנסיונות קשים
(סוטה, ט׳)
והעיקר להשען על אבינו שבשמיים ולא לאבד תקווה
ודע שכל המחלוקות והפילוג בעם ישראל אינם פילוג בעם בכלל ...
וכל הדיעות והאידאות הן רק מסך ערפל המסתיר את דבר האמת
שהוא דבר פשוט מאוד, והוא ניתוק האדם מאביו ואמו, וסבו וסבתו, וכן הלאה
ואינו מוצא חיבור אמיתי אליהם וכל שכן לדורות קדומים ורחוקים יותר
כי נמשך בקלות לתחושת הגאווה שבדור, המבקשת למלוך ולנתק הכבלים ולסלול דרך חדשה ח״ו
ומנתקת ורומסת כל חלקה טובה ונוטעת בדידות עמוקה בכל נפשות האדם
והאדם המחפש אינו מוצא נחמה
ועל כן נשאר ׳לבד׳ שהוא ׳לבוד׳ חסר ו׳
כי ו׳ היא ו׳ החיבור, שהיא המחברת בין המילים, ובין העולמות העליונים לעולם העשיה כידוע
ולהשיג ׳ו׳ יוכל רק אם יתחבר קודם כל למשפחתו, לאביו ואמו, ולסבו וסבתו, וכן הלאה
כי אמת מארץ תצמח, ודרך ארץ קדמה לתורה
(ואז יזכה ל ו׳, ויצא מהניתוק שהוא ״לבד״ לחיבור ואחדות בחינת ״לב-ו-ד״ בבחינת לב - ד׳ (לב ה׳
(וזה בחינת ״ביום שמחת ליבו״ (שיר השירים, ג׳
(פירשו חז״ל - ביום שמחת ליבו, זה בניין בית המקדש (תענית, ד׳, ח׳
היינו שע״י שאדם זוכה ל ו׳ החיבור, אזי זוכה לצאת מהפירוד ולהתחבר למשפחתו ולבסוף לכל ישראל
וזה בעצמו בניין בית המקדש ועיקר האחדות, בבחינת ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ - בתוך כל אחד ואחד מישראל