וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ
במצרים החושך היה כלכך עמוק ורחב עד שהוא היה ממש ניתן למישוש. וכבר ידוע שכל גלויות הנפש נקראות מצרים, בבחינת ׳מן המיצר קראתי יה׳. וזה ההבדל בין האפילה לבין האור, כי מחמת ממשיותו של החושך, עם חרב נכונה יכולים לחתוך חתיכות חושך ולהכין ולבשל מהן מטעמים ומאכלים גדולים ונוראיים מאוד. שזה בחינת חרב פיפיות שהיא דיבורי אמת כידוע, ואם זוכה להצליח לקרוא דיבור אמת מן המיצר זה בחינת קרבנות ממש כידוע בספרים. וזו עצמה היציאה מן המיצר
עוד אמרו חז״ל שיש חילוק בין טביעה לצלילה, וקבעו שאם אדם נופל למים עמוקים אך רואה את הקרקעית, פשוט שיטבע. אך אם אדם נופל למים עמוקים כלכך עד שאין ניתן בשום אופן לראות הקרקעית, בוודאי שינצל וקרוב לוודאי תזדמן לו ספינה ויפליג למרחקים
והמשכיל החפץ יבין מעצמו
תניא אר"ג פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי עקיבא וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו אמרתי באותה שעה כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף מותרת מים שאין להם סוף אסורה תניא א"ר עקיבא פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי מאיר כשעליתי למדינת קפוטקיא בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי גל טרדני לחברו וחברו לחברו עד שהקיאני ליבשה אמרתי באותה שעה כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף אשתו מותרת מים שאין להם סוף אשתו אסורה
במצרים החושך היה כלכך עמוק ורחב עד שהוא היה ממש ניתן למישוש. וכבר ידוע שכל גלויות הנפש נקראות מצרים, בבחינת ׳מן המיצר קראתי יה׳. וזה ההבדל בין האפילה לבין האור, כי מחמת ממשיותו של החושך, עם חרב נכונה יכולים לחתוך חתיכות חושך ולהכין ולבשל מהן מטעמים ומאכלים גדולים ונוראיים מאוד. שזה בחינת חרב פיפיות שהיא דיבורי אמת כידוע, ואם זוכה להצליח לקרוא דיבור אמת מן המיצר זה בחינת קרבנות ממש כידוע בספרים. וזו עצמה היציאה מן המיצר
עוד אמרו חז״ל שיש חילוק בין טביעה לצלילה, וקבעו שאם אדם נופל למים עמוקים אך רואה את הקרקעית, פשוט שיטבע. אך אם אדם נופל למים עמוקים כלכך עד שאין ניתן בשום אופן לראות הקרקעית, בוודאי שינצל וקרוב לוודאי תזדמן לו ספינה ויפליג למרחקים
והמשכיל החפץ יבין מעצמו
תניא אר"ג פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי עקיבא וכשעליתי ביבשה בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו אמרתי באותה שעה כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף מותרת מים שאין להם סוף אסורה תניא א"ר עקיבא פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה ומנו רבי מאיר כשעליתי למדינת קפוטקיא בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי גל טרדני לחברו וחברו לחברו עד שהקיאני ליבשה אמרתי באותה שעה כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שיש להם סוף אשתו מותרת מים שאין להם סוף אשתו אסורה