הבא להטהר מסייעין לו – אומרין לו המתן
הבא להטמא פותחין לו
אמנם ״הבא להטהר מסייעים לו״, אבל גם נגזר עליו להמתין
וההמתנה מלווה בתהיות ומחלוקות בתוכו
המערבולת בתוך הנפש
כמו העובר שממתין ליציאה ברחם
ומתגלגל ומסתובב שם חודשים
ורבי נחמן כבר אמר שהחורף הוא בחינת עיבור
ובאמת בחורף השמש נעלמת וחשוך על פי רוב גם במהלך היום
והעצים ריקים מעלים
אבל באמת לאמיתה מתחת לפני השטח הם ניזונים מהאדמה
ובונים את עצמם בשקט בשקט, שלפעמים נראה מדכא ואפור, בשביל ימי הקיץ שפתאום משהו שם יפרח וינצנץ ואנחנו נעמוד נדהמים
נמצא שהחורף הוא זמן ההמתנה לקיץ
וכמו שביניהם יעברו סופות וקיפאון וסכנות החלקה
גם בלב האדם זה מאוד דומה
והוא עובר תהפוכות
ופעם רוצה ופעם לא
ומחליק ומסתובב בתוך עצמו כמו הוריקן
והאם אני ראוי לדבר הזה
על מי אני עובד
כולי שחור ואני פתאום רוצה לצבוע טיפה
ומה עם כל השטות שעשיתי עד עכשיו
ומה עם מה שקרוב לודאי עוד אעשה
ובתוך כל הרעש הזה הוא מתבקש להמתין
וחז״ל אמרו.. ״משל לאחד שבא לקנות שמן אפרסמון, אומרים לו המתן״
שמן אפרסמון היה נחשב למוצר יקר בזמנים ההם
כי באמת כשבנאדם מבקש לקנות חפץ יקר מאוד הוא מתבקש להמתין, כי הוא מוסתר היטב בתיבה מיוחדת וצריך מפתחות למנעול וכו׳ וכו׳
אבל להפך, מי שיבקש מוצר פשוט וזול, יפרשו לפניו בתוך רגע את כל האפשרויות על כל גווניהם
וזה העניין ש ׳הבא להטמא, פותחין לו׳
כי הטומאה היא לכלוך על הנפש
וכשבנאדם בא לעשות מעשה שילכלך את הפנימיות שלו בעוד שכבה שחורה, הוא לא עומד ונכנס לדילמות
האם אני ראוי? הרי בשאר הדברים אני בסדר, ועל מי אני עובד שאני עושה את השטות הזאת עכשיו
להפך
הוא פשוט עושה
בלי לחשוב ובלי לעמוד רגע
הדלת נפתחת והוא חופשי לגעת בכל לכלוך שיבחר
ולכן גם אולי מבדילים בין להטמא לבין להטהר
ולא בין רע לטוב או כל חלוקה פופולרית אחרת
כי הטומאה היא כמו צבע שחור על הרוח
וההטהרות להפך היא הנקיון
וזה היופי בהתקדשות
שגם אם לא מדובר בעניינים דתיים
וגם אם בנאדם פשוט מבקש לקדש את עצמו בנקודה שהוא מרגיש שהוא מלוכלך בה
לא משנה מה יבחר
תמיד יכנס למחלוקות האלה
ותמיד ירצה ולא ירצה ויתבלבל
ויצטרך בעל כרחו להמתין
עד שהניצנים יפרחו וינוסו הצללים
ולכאורה העץ עזוב וריק בימי החורף ורק בקיץ פתאום פורח
אבל באמת עצם החורף הוא ההתחדשות והנקיון
וההמתנה בעצמה מגדלת את הרצון ומגדילה את הלב ומחזקת את האמונה בעצמי
בדיוק כמו השורשים שממלאים עצמם מתחת לפני השטח
הבא להטמא פותחין לו
אמנם ״הבא להטהר מסייעים לו״, אבל גם נגזר עליו להמתין
וההמתנה מלווה בתהיות ומחלוקות בתוכו
המערבולת בתוך הנפש
כמו העובר שממתין ליציאה ברחם
ומתגלגל ומסתובב שם חודשים
ורבי נחמן כבר אמר שהחורף הוא בחינת עיבור
ובאמת בחורף השמש נעלמת וחשוך על פי רוב גם במהלך היום
והעצים ריקים מעלים
אבל באמת לאמיתה מתחת לפני השטח הם ניזונים מהאדמה
ובונים את עצמם בשקט בשקט, שלפעמים נראה מדכא ואפור, בשביל ימי הקיץ שפתאום משהו שם יפרח וינצנץ ואנחנו נעמוד נדהמים
נמצא שהחורף הוא זמן ההמתנה לקיץ
וכמו שביניהם יעברו סופות וקיפאון וסכנות החלקה
גם בלב האדם זה מאוד דומה
והוא עובר תהפוכות
ופעם רוצה ופעם לא
ומחליק ומסתובב בתוך עצמו כמו הוריקן
והאם אני ראוי לדבר הזה
על מי אני עובד
כולי שחור ואני פתאום רוצה לצבוע טיפה
ומה עם כל השטות שעשיתי עד עכשיו
ומה עם מה שקרוב לודאי עוד אעשה
ובתוך כל הרעש הזה הוא מתבקש להמתין
וחז״ל אמרו.. ״משל לאחד שבא לקנות שמן אפרסמון, אומרים לו המתן״
שמן אפרסמון היה נחשב למוצר יקר בזמנים ההם
כי באמת כשבנאדם מבקש לקנות חפץ יקר מאוד הוא מתבקש להמתין, כי הוא מוסתר היטב בתיבה מיוחדת וצריך מפתחות למנעול וכו׳ וכו׳
אבל להפך, מי שיבקש מוצר פשוט וזול, יפרשו לפניו בתוך רגע את כל האפשרויות על כל גווניהם
וזה העניין ש ׳הבא להטמא, פותחין לו׳
כי הטומאה היא לכלוך על הנפש
וכשבנאדם בא לעשות מעשה שילכלך את הפנימיות שלו בעוד שכבה שחורה, הוא לא עומד ונכנס לדילמות
האם אני ראוי? הרי בשאר הדברים אני בסדר, ועל מי אני עובד שאני עושה את השטות הזאת עכשיו
להפך
הוא פשוט עושה
בלי לחשוב ובלי לעמוד רגע
הדלת נפתחת והוא חופשי לגעת בכל לכלוך שיבחר
ולכן גם אולי מבדילים בין להטמא לבין להטהר
ולא בין רע לטוב או כל חלוקה פופולרית אחרת
כי הטומאה היא כמו צבע שחור על הרוח
וההטהרות להפך היא הנקיון
וזה היופי בהתקדשות
שגם אם לא מדובר בעניינים דתיים
וגם אם בנאדם פשוט מבקש לקדש את עצמו בנקודה שהוא מרגיש שהוא מלוכלך בה
לא משנה מה יבחר
תמיד יכנס למחלוקות האלה
ותמיד ירצה ולא ירצה ויתבלבל
ויצטרך בעל כרחו להמתין
עד שהניצנים יפרחו וינוסו הצללים
ולכאורה העץ עזוב וריק בימי החורף ורק בקיץ פתאום פורח
אבל באמת עצם החורף הוא ההתחדשות והנקיון
וההמתנה בעצמה מגדלת את הרצון ומגדילה את הלב ומחזקת את האמונה בעצמי
בדיוק כמו השורשים שממלאים עצמם מתחת לפני השטח